מה משפיע על הקרדיט סקור שלי?

אז אחרי שהבנו שקרדיט סקור (או במילים אחרות: דירוג אשראי) הוא ציון, אז כמו במבחן, אנחנו שואפים לקבל את הציון הגבוה ביותר. ונשאלת השאלה ממה בכלל מורכב המבחן ואיך אני יכול/ה לשפר את הציון שלי במבחן על מנת לקבל תנאים טובים יותר מהמוסדות הפיננסים השונים.

 

נתחיל בסיפור קצר על שני חברים טובים ,יוסי ודני, שהתחתנו ורכשו דירה לאחרונה. שניהם היו צרכים לקחת משכנתא לצורך רכישת הדירה בגובה של כמיליון שקלים. לאחר ששניהם רכשו את הדירות יוסי שאל את דני לגבי הריבית של המשכנתא שהוא קיבל. לתדהמתו, יוסי קיבל ריבית גבוהה יותר ברכיב הריבית הקבועה ב- 0.5%- שזה המון!!! (מדובר בעשרות אם לא מאות אלפי שקלים להלוואה ל-30 שנה)  לאחר בירור קצר יוסי הבין שדירוג האשראי שלו היה נמוך משמעותית מדירוג האשראי של דני וזאת עקב 2 החזרות שהיו ליוסי בהוראות קבע בסכום כולל של 500 ₪ (כן כן קראתם טוב – 500 שקלים בלבד!!) לפני כחצי שנה מכיוון ובאותה תקופה הוא קצת חרג ממסגרת האשראי שלו בבנק והוא כמובן לא ייחס לכך חשיבות רבה.

יוסי הבין שהוא חייב לשפר את הקרדיט סקור שלו במהרה על מנת ולנסות למחזר שוב את המשכנתא שלו.

מהסיפור הקטן הזה ניתן לראות את האפקט של כמה החזרות שוליות של כמה מאות שקלים בחשבון יכולות לעלות לנו ביוקר ומכאן החשיבות הגדולה של הבנת הדברים שמשפיעים על ציון הקרדיט סקור שלנו והתנהלות פיננסית נכונה.

 

אז ככה, בפוסט הקודם הסברנו שהנתונים הפיננסים שלנו בשלוש השנים האחרונות נאספים במאגר נתוני אשראי של בנק ישראל. (האמת היא שהנתונים הפיננסים שלנו נאספים משנת 2016 אך מה שקובע עבור דירוג האשראי שלנו זו תקופה של שלוש שנים אחרונות)

בואו נתחיל במה לא נכנס למאגר נתוני האשראי?  לא תראו במאגר את הדברים הבאים:

מגדר, דת, השכלה, גיל, מצב משפחתי, רמת הכנסה וכסף ששוכב בבנק של הלקוח. כלומר הקרדיט סקור שלנו לא מחושב עפ"י סך ההכנסות שלנו ועפ"י סך החסכונות והנכסים הפיננסים שבבעלותנו!

אז מה כן נכנס למאגר נתוני האשראי?

במאגר כן תראו את הנתונים על: (מדורג עפ"י סדר החשיבות מהגבוה לנמוך יותר)

  • מוסר התשלומים שלנו
  • מסגרות האשראי שלנו ורמת הניצול שלהן
  • כמות חשבונות הבנק שלנו והוותק שלהם במערכת הבנקאית.
  • פיזור תיק האשראי שלנו
  • חיפוש אשראי חדש

כלומר המאגר מכיל נתונים חיובים לדוגמא:

  • שלא הוחזרו שיקים והוראות קבע בשנים האחרונות
  • שאין פיגורים בהלוואות ובמשכנתא
  • שלא חרגתם ממסגרות האשראי שלכם גם בעו"ש וגם בכרטיסי האשראי שלכם
  • הוותק של החשבונות הבנק – ככל שהחשבון יהיה ותיק יותר הוא יהווה סיכון קטן יותר למוסד הבנקאי מכיוון ויש היסטוריה ארוכה אשר מלמדת את המוסדות על מוסר התשלומים של אותו לקוח.
  • פיזור של מוצרי אשראי שונים לדוגמא: יש לכם משכנתא, מסגרת עו"ש , מסגרת כ"א , הלוואה צרכנית – אם ההתנהלות הפיננסית שלכם בכל מוצר אשראי טובה אזי הדירוג האשראי משתפר אף הוא.

 

מצד שני המאגר מכיל גם נתונים שליליים לדוגמא:

  • כל מה שמניתי לעיל רק בצורה הפוכה קרי שיש פיגורים בהלוואות ו/או במשכנתא
  • שחרגתם ממסגרות האשראי שלכם בעו"ש ובכרטיסי האשראי.
  • שלא כובדו שיקים או הוראות קבע שונות מסיבת אין כיסוי מספיק (אכ"מ)
  • קיום עיקול/ים בחשבונות הבנק
  • קיום תיקים בהוצאה לפועל
  • תשלומים שלא כובדו בעירייה, בחברת חשמל, תאגידי מים ועוד.
  • ותק של חשבון בנק מתחת לשנה (ח-ן חדש) וכן כמות גדולה של חשבונות בנק עלולה לפגוע בדירוג האשראי.
  • ניצול גבוה ומתמשך של מסגרות האשראי בעו"ש ובכרטיסי אשראי. (רצוי לא לעבור מעל 70% מסך המסגרת שהוקצתה לנו. לדוגמא יש לי מסגרת עו"ש ע"ס 10,000 ₪ רצוי מאד שאני אהיה בחריגה עד 7,000 ₪ ולא יותר כלומר 70% מסך המסגרת שהוקצתה לי)
  • בקשת הלוואות רבות בזמן קצר מהרבה מוסדות פיננסים דבר אשר יכול להעיד על מצוקת אשראי.
  • בקשה לדחיית תשלומים של הלוואות/משכנתא.

 

כל הדברים שמניתי כאן עלולים לפגוע לכם בדירוג האשראי ועל כן יש לדאוג תמיד להתנהלות נבונה וטובה.

חשוב לזכור!!!

  1. לנתונים שליליים יש השפעה גדולה יותר מאשר לנתונים חיוביים!

כלומר גם אם רוב השנה אתם מקפידים על ביצוע תשלומים בזמן ורק פעם או פעמיים התשלום בוצע באיחור, הדירוג שלכם יושפע לרעה גם מהאיחורים הבודדים. מה שנקרא "קשה לבנות קל להרוס"

  1. נתונים חדשים משפיעים יותר מנתונים ישנים

 

מה שאומר שגם אם צברתם פיגורים בעבר אבל בחודשים האחרונים הקפדתם על ביצוע התשלומים במועד, הדירוג צפוי להשתפר. בדר"כ טווח של חצי שנה חשובה מאד עבור דירוג האשראי.

 

מקווה שעזרתי לכם להבין מה משפיע על הקרדיט סקור שלכם 😊

בפוסט הבא ננסה להבין איך ניתן לשפר את הקרדיט סקור במידה והוא נפגע.